מבחן המרשמלו למבוגרים

 
 
שתף ב
Share on Facebook
Tweet
 
 
אף התערבות טכנית לא תספק, אלא אם כן אנחנו מוכנים לעבוד על עצמנו. רגשות הם בלב הדינמיקה הזאת, ההתרגשות והחרדה הנוצרות על ידי מידע חדש הם הדלק שמניע אותנו לקטוע את עצמנו שוב ושוב, וכל שינוי שאנו מבקשים לעשות יהיה תלוי ביכולת שלנו לגשת, להבין ולמנף רגשות אלה ולא להיות מונעים על ידם באימפולסיביות. אין מרשם פשוט לניהול רגש, אבל יש צעדים שאנו
 
יכולים לנקוט : פעילות גופנית סדירה ושינה מספקת הן קריטיות. הרהורים על החוויות שלנו דרך כתיבה ביומן או אימון אישי או קבוצתי יכול לעזור לנו להבין את התגובות הרגשיות שלנו. ואולי ההמלצה הכי חשובה היא מדיטציה, אפילו רק כמה דקות בכל יום הוכחה כבעלת השפעה חזקה על היכולת שלנו לחוש את הרגשות שלנו ולמקד את תשומת הלב שלנו. המטרה של מדיטציית מיינדפולנס היא לא לגרום לנו להרגיש טוב יותר, אלא לגרום לנו להרגיש יותר טוב.

מה הקשר בין מבחן המרשמלו, המוח שלנו והיכולת להצליח בעידן הטכנולוגי המודרני שאנו חיים בו?

מבחן המרשמלו נערך במקור על ידי הפסיכולוג וולטר מישל בשנות ה -1960 המאוחרות בסטנפורד והפך להיות אבן בוחן של הפסיכולוגיה ההתפתחותית . ילדים בגילאי ארבע עד שש, הושמו לבדם בחדר המרוהט רק עם שולחן וכיסא . פינוק יחיד, שנבחר על ידי הילד, הונח על השולחן ( בנוסף למרשמלו, החוקרים הציעו גם עוגיות אוריאו ומקלות מלוחים). נאמר לכל ילד שאם יחכה 15 דקות מבלי לאכול את הפינוק , הוא יקבל פינוק נוסף (2 מרשמלו).
מחקרי המשך עם הילדים מאוחר יותר בגיל ההתבגרות הראו מתאם בין היכולת לחכות מספיק זמן לקבלת פינוק נוסף לבין מגוון ביטויים של הצלחה בחיים, כגון ציוני פסיכומטרי גבוהים יותר. מחקר fMRI משנת 2011 בו השתתפו 59 מהילדים בניסוי המרשמלו המקורי- כעת בשנות ה-40 לחייהם-מצא כי הילדים שבזמנו הראו סבלנות ודחו את הסיפוק המיידי לטובת פרס גדול יותר מאוחר יותר, הראו רמות גבוהות של פעילות מוחית בקורטקסט הפרה- פרונטאלי. ממצא זה חשוב במיוחד שכן מחקרים נוירולוגיים משני העשורים האחרונים הראו כי איזור מוחי זה אחראי על הפניית תשומת הלב שלנו ועל שליטה ברגשות שלנו.
כמבוגרים אנו עומדים מול גרסה של מבחן המרשמלו בכל רגע של ערות, בכל דקה של היום, כל יום. איננו מתפתים ע"י פינוקים מסוכרים אלא ע"י מחשבים, דפי אינטרנט, פלאפונים, טאבלטים- כל המכשירים המחברים אותנו לרשת הגלובאלית של מידע- למידע שעושה עבורנו מה שעשה המרשמלו לילדים במחקר.
מבחן המרשמלו 2
  ממתקים וחטיפים מפתים אותנו להרגלי אכילה לא בריאים בגלל המערכות המסחריות והחקלאיות המספקות לנו את צרכי ההזנה להם אנו זקוקים. מערכות אלו שונות לחלוטין מהמערכות בהן לקחנו חלק כגזע מתפתח. בני האדם הראשונים חיו בעולם עני מבחינה קלורית. עולם בו חתיכת פרי הייתה גם נדירה וגם יקרת ערך. המוח שלנו פיתח מנגנון תגובתי לפינוקים מסוג זה, מנגנון ששיקף את הערך שלהם-עליה גבוהה בעניין והתרגשות ותחושת סיפוק וזכייה בפרס, תחושות שבני אנוש תופסים כמענגות במיוחד. אבל, האנושות עם התפתחותה, עיצבה את העולם מחדש. באופן קיצוני הפחתנו את העלות והמאמץ הכרוכים בהשגת קלוריות, אך עדיין יש לנו את אותו מוח מלפני אלפי שנים, וחוסר התאמה זה הוא הבסיס והסיבה לכך שאנו נאבקים לדחות סיפוקים הקשורים באכילה ואוכלים מאכלים שאנו יודעים שאנו לא אמורים לאכול.
תהליך דומה מתרחש בתגובה שלנו למידע. הסביבה שעיצבה אותנו כגזע הייתה ענייה במידע כפי שהייתה ענייה בקלוריות. מאפייני הסביבה, ובפרט החברים בקהילה הקרובה שלנו והאינטראקציות שלנו איתם השתנו רק לעתים נדירות ובהדרגה. מידע חדש בצורה של חברי הקהילה חדשים או דרכים חדשות לאינטראקציה היו אירועים חריגים ובולטים, כי בדרך כלל סימלו משהו בעל חשיבות רבה. בדיוק כפי שהמוח שלנו פיתח מנגנון תגובה שמעדיף פינוקים מתוקים, התפתחנו לשים לב למידע חדש על האנשים סביבנו והאינטראקציות שלנו עימם. אבל בדיוק כמו שפיתוח חקלאות תעשייתית ומסחר המוני שינה משמעותית את סביבת הקלוריות שלנו, קישוריות גלובלית שינתה משמעותית את סביבת המידע שלנו. עכשיו אנחנו מופגזים ללא הרף עם מידע חדש על האנשים סביבנו וההגדרה של "אנשים סביבנו" השתנתה באופן בסיסי. היום אנו במגע עם יותר אנשים מאשר שהאדם הקדמון פגש במהלך כל חייו. כל זה מהווה אתגר קריטי למוח -הגרסה הבוגרת של מבחן המרשמלו.
לא רק שאנחנו מופצצים כל הזמן על ידי התראות, אזעקות, צפצופים, רטט וכ"ו שאומרים לנו שמידע חדש הגיע, אנחנו כל הזמן קוטעים את עצמנו כדי לחפש את המידע חדש. אנחנו שולפים את הטלפונים שלנו בזמן שאנחנו בשיחה עם מישהו. אנחנו בודקים הדואר האלקטרוני שלנו בזמן שאנחנו עוסקים במשימה מורכבת שדורשת ריכוז מלא שלנו. אנחנו סורקים את הפיד של הפייסבוק שלנו למרות שרק בדקנו אותו לפני דקה. יש ראיות המצביעות על כך ששיבושים אלה מקשים עלינו לעשות את העבודה הטובה ביותר שלנו, מפחיתים את התפוקה שלנו ,ותורמים לתחושה של הצפה.
זה לא עוזר שתעשיות טריליוני דולרים מקדישות את המוחות המבריקים שלהם ומשאבים עצומים להמציא דרכים חדשות וטובות יותר כדי לנצל את חוסר ההתאמה הזה בין התגובה הנוירולוגית שלנו למידע חדש והסביבה עתירת המידע הנוכחית שלנו. אנו נתונים לחסדיהם של מערכות מאוד חזקות ומעוצבות היטב במטרה המפורשת של להפריע לנו וללכוד את תשומת הלב שלנו.
המהפיכה החקלאית והמהפיכה התעשייתית הן באופן ברור רווח נקי של האנושות, הן אפשרו ליותר אנשים לחיות חיים טובים יותר מאי פעם וזו טעות חסרת טעם לחשוב על להחזיר את הזמן לאחור. באופן דומה מהפיכת המידע מסייעת לנו להתקדם משמעותית כגזע. אבל, כפי שאנו צריכים לשמור על עצמינו מבחינת צריכה קלורית, ולדחות סיפוקים על מנת לאכול בצורה מזינה ובריאה, עלינו לשמור על עצמינו מבחינת צריכת המידע, להתנגד למשיכה למקבלה המנטאלית ל"ג'אנק פוד" על מנת לחלק את הזמן שלנו ואת תשומת הלב שלנו בצורה יותר אפקטיבית. אז מה עלינו לעשות?
  • להיות מודעים לבעיה.
מודעות לעיתים רחוקות מספיקה להניע שינוי, אבל היא תמיד הצעד הראשון. שאלו את עצמכם: באיזו תדירות אתם בודקים את הטלפון שלכם? האם ההסתכלות בטלפון פוגעת באינטראקציות אחרות? באיזו תדירות אתם מפסיקים עבודה ממוקדת על מנת להסתכל על תיבת הדואר הנכנס שלכם? האם זה שובר את הריכוז שלכם או משפיע על כמות הזמן לביצוע משימות אלה? באיזו תדירות אתם סורקים את הפיד בפייסבוק ? האם בדיקת הפיד מובילה לבזבוז זמן? אנו עומדים בפני מבחן המרשמלו כל הזמן – האם אתם בתחושה שמגיע לכם ציון עובר או נכשל?
  • ראו את הכלים שבסביבתכם וקחו עליהם שליטה.
ההפרעות האלה עוררו במכוון על ידי המעצבים של הכלים בהם אנו משתמשים. הכלים הטובים ביותר בהם אנו משתמשים מתחילים להרגיש כמו תכונות של הנוף או אפילו שלוחות של הגוף שלנו; בסופו של דבר אנחנו מאבדים את היכולת לראות אותם ככלים. באילו כלים אתם משתמשים? איך הם מפריעים לכם? איך הם מקלים עליכם להפסיק את מה שאתם עושים? מהן האזעקות וההתראות שאתם יכולים להשבית?
  • לנהלו את רגשותיכם וטפחו את היכולת שלכם למיינדפולנס (מודעות).
  • אז אם אתם מרגישים חוסר אפקטביות בעבודה, חוסר חיבור לעצמכם ולרגשות שלכם , חוסר יכולת להתמקד ולנהל את הזמן שלכם כראוי פנו אלינו: http://www.coachu.org/
אימון Coaching עוסק בחשיבה תוצאתית (בשונה מחשיבה תהליכית) המגדירה קודם כל מהי התוצאה הסופית, אליה אנו שואפים להגיע בתחום כלשהו ולאחר מכן בוחנת את ההווה ואת המשאבים הקיימים והחסרים במטרה להחליט מהי הדרך הנכונה להשגת התוצאה הרצויה.


חברת Coachvision מתמחה באסטרטגיה ופיתוח אישי וארגוני במסגרות מגוונות ומשתמשת בשיטות וכלים חדשניים ממדעי המוח ויעוץ ארגוני.

Ed Batista המאמר מבוסס על כתבתו של ב.Harvard Business Review-

 
בברכה,

איילה פינקוייס וצוות היועצים של
coachvision
אסטרטגיה, יעוץ, פיתוח אישי וארגוני (.P.M.A)



מייל: Cvorg1@gmail.com

לקבלת מאמרים הרשמו באתר שלנו:

www.coachu.org

טלפון: 09-7655592 פקס: 09-7660640


 בקרו בלינקדאין שלנו

 קראו את הבלוג שלנו

 הצטרפו לדף הפייסבוק שלי